סיני-מאר הנדסה בניית תשתיות ופיתוח(פורמלי) ואח' נ' אלגור-הנדסה אזרחית בע"מ ואח'

פסק דין

התובע הנדסאי בניין במקצועו, ובכל המועדים הרלבנטיים לתביעות שבפניי, עסק בעבודות עפר ותשתיות תחת השם "סיני-מאר הנדסה בניית תשתיות ופיתוח".

הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") הינה חברה בע"מ, ובכל המועדים הרלבנטיים לתביעה עסקה אף היא בעבודות תשתיות, כאשר הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") שהינו מהנדס בנין וגיאודזיה במקצועו, שימש כבעל המניות היחיד בנתבעת.

חרף טענות הנתבעים בכל הנוגע להעדר יריבות בין התובע לבין הנתבע 2, בתום ישיבת ההוכחות, הם הסכימו, כי כל סכום שייפסק, ככל שייפסק, ישולם על ידי הנתבעים ביחד ולחוד.

התובע טען, כי הנתבעים הזמינו אצלו עבודות תשתיות בשנת 2008, וכי ביצע את העבודות שהוזמנו במלואן, לרבות עבודות נוספות שנדרשו במהלך ביצוע העבודה. התובע טען, כי הנתבעים טרם שילמו לו את מלוא התמורה המגיעה לו על פי ההסכם שנערך ביניהם, ומכאן תביעתו.

מנגד, הנתבעים טענו, כי התובע קיבל את מלוא הסכומים המגיעים לו עבור העבודות, ואף הגישו תביעה כנגד התובע (התביעה שכנגד) לפיה, על התובע לשלם לנתבעים כספים שהיו אמורים לקבלם מגורם שלישי (הקבלן הראשי בפרויקט שיפורט להלן). הנתבעים טענו, כי התובע התעכב בסיום העבודה, וכי עד לסיום העבודה והגעת השלב של גמר החשבון מול הקבלן הראשי נקלע, זה האחרון, למצב של חדלות פירעון, דבר שהפך את יתרת הסכום המגיעה לנתבעים מהקבלן הראשי לחוב אבוד. הנתבעים טענו, כי הפסד זה נגרם להם עקב מחדליו של התובע ועקב העיכוב בסיום העבודה. על כן, הנתבעים טענו, כי על התובע לפצותם בגין הפסד זה. בנוסף לכך, הנתבעים ביקשו לחייב את התובע לשלם להם את הסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, וזאת בגין תוכניות המדידה שהכינו לצורך ביצוע העבודות על ידי התובע.

תחילתן של התביעה והתביעה שכנגד, בעבודות תשתיות של הנחת קווי מים באורך כ- 1,000 מטרים ועבודות נלוות שהוזמנו על ידי הנתבעים אצל התובע בשנת 2008 (להלן: "העבודות"). עבודות אלו היוו חלק מפרויקט שיזמה חברת מקורות בתחומי העיר טירת הכרמל, כאשר חברת אחים כאלדי לעבודות עפר ופיתוח בע"מ (להלן: "כאלדי") הייתה הקבלן הראשי בפרויקט והנתבעת שימשה כקבלן משנה מטעם כאלדי לצורך ביצוע העבודות, כאשר הנתבעת הזמינה (ואין זה משנה מי יזם את עצם ההזמנה, התובע או הנתבעים) את ביצוע את העבודות אצל התובע.

לצורך ההכרעה במחלוקת הנטושה בין הצדדים, יש להתייחס בקצרה להסכם שבין כאלדי לבין הנתבעת בכל הנוגע לביצוע העבודות. יודגש, כי התובע לא כפר בהסכם כאלדי-אלגור ו/או בתנאיו.

הסכם זה נערך ביום 07.05.08. על פי ההסכם (להלן: "הסכם כאלדי – אלגור") הנתבעת התחייבה לבצע את העבודות מול מקורות ב"תנאי גב אל גב מלאים". בתמורה לביצוע העבודות, הנתבעת תקבל 88% מהתמורה, כאשר הקבלן הראשי (כאלדי) מקזז לטובתו 12%. עוד נקבע בהסכם כאלדי-אלגור, כי הנתבעת תשלים את השלב הקודם בעבודות (קו מחבר טירת הכרמל 2) וזאת, ללא תמורה ו/או לפי תמורה שתשולם במסגרת העבודות נשוא הסכם כאלדי-אלגור, בכפוף לרווח הקבלן הראשי, כאלדי (12%). עוד הובהר כי, בכל מקרה, כאלדי לא תשלם תמורה העולה על התמורה שתשולם לה ע"י מקורות בגין העבודות על פי ההסכם שבין מקורות לכאלדי (להלן: "הסכם מקורות-כאלדי"). על פי הסכם מקורות-כאלדי, סוכם כי התמורה לכאלדי תחושב בהתאם לכתב כמויות ומחירים, שתחם את הכמויות והמחירים לצורך ביצוע העבודות על סך של 395,050 ₪ לא כולל מע"מ, נכון ליום 16.10.07 (ראו: נספח ב1 למוצג נ/1). כאמור, ביצוע העבודות הועבר על ידי כאלדי לנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), כאשר סוכם, כי הנתבעת תהיה זכאית לקבל 88% מהתמורה שתשולם לכאלדי על ידי מקורות.

למותר לציין, כי הנתבעים מודים שבפועל, מקורות שילמה לכאלדי סך של 434,000 ₪ ללא מע"מ, וזאת לאחר התוספות שאושרו על ידי מקורות, מעבר לאומדן הפרויקט שעמד אז על סך 395,050 ₪ לפני מע"מ (ראו: עמ' 15 לפרוטוקול הדיון, שורות 14-17).

על פי סעיף 14.א. להסכם כאלדי-אלגור, מחיר ההצעה הנקוב בהסכם [היינו, בכתב הכמויות שבין כאלדי למקורות - נספח ב1 למוצג נ/1] כולל את החומרים, תבניות הציוד, הכלים המכאניים, וכל אמצעי העזר הדרושים לביצוע, וכן, את המלאכות וכל האמצעים הדרושים לביצוע העבודה לפי תכנית כתב הכמויות והמפרטים לשביעות רצונו של מהנדס הביצוע.

על פי סעיף 15 להסכם כאלדי-אלגור, כאלדי רשאית להורות לאלגור על שינוי בעבודות, לרבות גודלן וצורתן, על ידי הוראה בפקודת שינויים שתשלח לאלגור בכתב על ידי מהנדס הביצוע/המפקח, ואלגור מתחייבת למלא אחר הוראה זו, אשר יהא עליה לבצע את השינויים בעבודות רק דרך ובאישור כאלדי.

על פי סעיף 18 להסכם כאלדי-אלגור, התמורה בגין העבודות הנוספות תיקבע בהתאם לתנאי ההסכם. למותר לציין, כי ממכלול טענות הצדדים ניתן להסיק, כי התמורה עבור התוספות תשולם בהתאם לכמויות ולעבודות שיבוצעו בפועל.

ומכאן, להסכם שנערך בין התובע לבין הנתבעת (להלן: "הסכם הצדדים"): המסמך הראשון החתום בין הצדדים בהקשר זה, הינו כתב כמויות ומחירים מיום 25.05.08, עם הלוגו של מקורות, אך חתום על ידי התובע והנתבע (ראו: נספח ב' למוצג ת/1). אומדן העבודות על פי כתב זה עמד על 290,000 ₪ לפני מע"מ, נכון ליום 25.05.08.

הנתבע טען, כי כתב כמויות זה נערך בהתאם לכתב הכמויות שנערך בין מקורות לבין כאלדי, תוך הפחתת הרווח של כאלדי (12%) והרווח של הנתבעת (קבלן המשנה) בשיעור דומה (12%) [ראו: סעיפים 11 ו- 12 למוצג נ/1].

טענה זו אין בה כל ממש. עשיית פעולה אריתמטית פשוטה ביותר, מראה בעליל כי הטענה אינה נכונה. אם כאלדי הייתה אמורה לקבל ממקורות 395,050 ₪ בצירוף מע"מ נכון ליום 16.10.07, (ובשלב זה אתמקד אך ורק במחירים שנקבעו בכתב הכמויות ללא קשר לתוספות כלשהן), אזי הנתבעת הייתה אמורה לקבל מכאלדי, לאחר הפחתת 12%, סך של כ 348,000 ₪ לפני מע"מ ולפני שערוך כלשהו. מכאן, ועל פי טענת הנתבעים, התובע היה אמור לקבל מהנתבעת סך של כ 306,240 ₪ לפני מע"מ ולפני כל שערוך (88% מהכספים שהנתבעת תקבל מכאלדי). אלא מאי? על פי כתב הכמויות שנחתם בין הצדדים, הסכום שסוכם בין הצדדים עמד על סך של 290,000 ₪ לפני מע"מ. למותר לציין, כי טענתם של הנתבעים בהקשר זה פועלת דווקא לטובת התובע, וחרף זאת, התובע טען והצהיר כי כתב הכמויות שמיום 25.05.08 שיקף את הסכום אשר הוסכם בין הצדדים לגבי העבודות שהוזמנו על ידי הנתבעים. אם הסיכום בין הצדדים היה כפי שנטען על ידי הנתבעים, אזי התובע היה מעלה אף הוא טענה זו, שכן חזקה היא, כי בעל דין לא יימנע מהעלאת טענה הפועלת לטובתו. בנסיבות, ומשלא העלה התובע טענה המשרתת אותו, הדבר מלמד על אמינותו.

לאור האמור לעיל, אין בידי לקבל את טענת הנתבעים, לפיה, הסיכום עם התובע נערך על סמך ובהתאם לסיכום בין הנתבעת לבין כאלדי וכי התובע ראה סיכום זה עוד בטרם חתימת כתב הכמויות שנחתם בינו לבין הנתבעת.

לטעמי, הסיכום שהיה בין התובע לבין הנתבעת היה בהתאם לכתב הכמויות שנחתם ביניהם ביום 25.05.08; היינו- 295,000 ₪ לפני מע"מ ולפני תוספות.

ועוד, מקובלת עליי טענת התובע, כי סוכם עם הנתבע, כי התובע ידאג לטפל בכל האישורים הנחוצים לצורכי החפירה, כאשר הנתבעת תשלם לתובע סך של 10,000 ₪ וזאת בנוסף לסך של 290,000 ₪. עדותו של התובע, שיצרה עלי רושם אמין ומהימן אף בהקש זה, נתמכה בחשבונית שהוצאה על ידו לנתבעת ביום 10.06.08, ואשר כללה את הסך של 10,000 ₪. הנתבע בתצהירו טען, כי חשבונית זו לא נתקבלה אצלו ו/או אצל הנתבעת. אך, טענה זו אינה מתיישבת עם הסכם ההתקשרות שנחתם בינו לבין התובע ביום 20.06.08 (נספח ד' למוצג ת/1), לפיו, תמורת העבודה עמדה על סך 300,000 ₪ בצירוף מע"מ. בהנחה שהנתבע לא קיבל לידיו את החשבונית הנ"ל, עדיין, הנתבע חתם על הסכם ההתקשרות המאוחר ליום הוצאת החשבונית הנ"ל ובאותו הסכם מופיע אותו סכום המופיע בחשבונית. הנתבע טען כי הסכם זה לא שיקף את הסכמות הצדדים והוא נערך אך ורק לדרישות הבנק בו מתנהל חשבון התובע. אף בטענה זו אין כל ממש ועדיף אם לא הייתה נטענת. התובע בעצמו הקדים וגילה מיוזמתו (ראו: סעיף 10 לכתב התביעה) כי הסכם זה נערך לדרישת הבנק. אך, אין בכך כדי ללמד על העדר נכונותו של ההסכם. חזקה על ההסכם שבכתב כי משקף הוא את הסכמות הצדדים. חזקה זו מקבלת משנה תוקף, כאשר הצדדים להסכם מודעים כי הסכם זה אמור להגיע לצד שלישי (בנק) האמור להסתמך על תוכנו. הנתבע ידע כי הסכם זה אמור להגיע לידי הבנק בו מתנהל חשבון התובע, ועדיף היה אם לא היה מעלה טענתו הנ"ל מלכתחילה. זאת ועוד, אם המסמך אינו אמור לשקף את המחיר שהוסכם בין הצדדים, אזי מדוע נרשם דווקא הסכום של 300,000 ₪ ולא כל סכום אחר?! התשובה פשוטה מאוד: זהו הסכום שהוסכם בין הצדדים (290,000 ₪ + 10,000 ₪, לפני מע"מ). אם התובע היה רואה את הסכם כאלדי-אלגור, ואם אכן סוכם ביניהם כטענת הנתבעים, כי יקבל 88% ממה שתקבל אלגור מכאלדי, אזי חזקה על התובע שהיה מבקש לתקן את כתב הכמויות שעל פניו מגלה טעות אריתמטית פשוטה ביותר.

הנתבע מודה כי התובע הוא זה שהשיג את אישורי החפירה (ראו: עמ' 21 לפרוטוקול הדיון, שורות 3-4). אך, לטענתו, לא סוכם בינו לבין התובע על תשלום כלשהו בגין אישורים אלה והראיה לכך, שלא קיים כל מסמך בכתב בינו לבין התובע לעניין דרישה זו (ראו: עמ' 21 לפרוטוקול הדיון, שורות 1-2). טענה אינה מתיישבת עם טענתו של הנתבע לפיה, הוא זכאי לקבל מהתובע סך של 5,000 ₪ עבור תוכניות מדידות שהכין לצורך העבודות, כאשר גם בהקשר זה לא קיים כל מסמך בכתב, וכאשר הנתבעים לא טרחו להוציא לתובע חשבונית מס בזמן אמת לצורך ביצוע הקיזוז ו/או לצורך תשלום הסכום הנטען עבור תוכניות המדידה.